#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קב. המביא אשם תלוי ונודע שלא חטא מה דינו ומדוע (לפני שחיטה, לאחר זריקה, לאחר קבלה)?	"עד שלא נשחט - לר' מאיר יצא וירעה בעדר, לחכמים ירעה עד שיסתאב וימכר ויפלו דמיו לנדבה (מתך שלבו נקפו גמר ומקדיש), ר&quot;א אומר יקרב שאם אינו בא על חטא זה בא על חטא אחר.<p dir=""rtl"">נזרק הדם - הבשר יאכל.</p><p dir=""rtl"">נשחט - הדם ישפך והבשר ישרף, ר' יוסי אמר שאפ' הדם בכוס יזרק והבשר יאכל,&nbsp;&nbsp;[רבא פ' שזה כר&quot;ש שכל העומד לזרק כזרוק דמי (ובכריתות כד: הוקשה עליו)] במערבא אמרי בשם ר&quot;י בר חנינא (וכן יסבור ר' אושעיא לחד מ&quot;ד) שהכלי מקדש הפסולים לקרב. </p>"	מנחות קב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קב: א למ&quot;ד אמרינן כל העומד לזרוק כזרוק דמי מדוע נותר ופרה מטמאים טומאת אוכלים, הרי כל העומד להשרף כשרוף דמי?	אף שאמרינן כל העומד להשרף כשרוף דמי חייבת הקודש מכשירתן ומטמאים אפ' למנות ראשון ושני, ואף דר&quot;ל הסתפק האם מונים ראשון ושני בחייבת הקודש, הוא הסתפק מדאורייתא אבל מדרבנן ודאי פוסל.	מנחות קב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קב: ב האומר הרי עלי במחבת, או הרי זו במחבת, והביא במרחשת, בכלי אחד והביא בשתים, מה הדין?<p dir=""rtl"">ולמה נצרכו לשתי הדוגמאות? </p><p dir=""rtl"">ומה הדין אם אמר בשעת הפרשה?</p>"	"הרי עלי וכו' - כשר וידי נדרו לא יצא, ואם אמרו לו ששינה ובכל זאת לא חזר בו פסול. הרי זו - תמיד פסול. ר&quot;ש חולק וסובר (שלעולם) ידי נדרו יצא, דקביעותא דמנא לאו כלום היא.<p dir=""rtl"">נצרך במחבת ומרחשת שזה מנחה שונה. ובכלי אחד ושנים שזה מנחה חלוקה או יתירה.</p><p dir=""rtl"">בשעת הפרשה אינו נפסל, שנאמר &quot;כאשר נדרת&quot; ולא כאשר הפרשת. </p>"	מנחות קב:		
